בלוז יום הולדת

״פעם הזמנים היו יותר טובים, כולם אומרים, ככה כולם חושבים״ ענבל פרלמוטר.

אני לא בטוחה מתי זה קרה, אבל הפכתי לאישה, ולא במובן שבו הבטתי למטה וגיליתי את גופי, אלא הבטתי במראה וראיתי לנגד עיניי אישה. מעולם לא הגדרתי את עצמי כאישה, מי מכן שמכירה אותי שמעה הגדרות כמו ״נערה״ או ״ילד קטן״ אני מניחה שהמראה שלי עזר, בעבר הייתי צנומה מאוד וחסרת שדיים (הם לא גדלו אגב) אבל היה משהו יותר מהמראה, היתה ההרגשה- שאני אחרת, כי אני אוהבת אופנועים וכדורגל, כי אני לא פוחדת ללכת מכות עם בנים, כי אני מבנה טיעונים טובים, לא יודעת לבשל, לא אוהבת איפור, יודעת לנהוג יותר טוב מכולם,אני יכולה לשתות המון אלכוהול, להחליף צמיג באוטו, לקדוח חור בקיר, לפתוח בקבוק בירה עם מצת, כי אני לא מבוגרת, אני עדיין ילדה, ילד, משהו.

תמונה ישנה בהחלט

עוד כמה ימים אני בת 27. אני מביטה על המשפט שכתבתי שוב ושוב ונוכחת לדעת שהדכאון שוטף אותי. מתישהו בגיל 16 עשיתי מין ברית מטופשת עם ידיד שאנחנו נתאבד יחד, הוא יהיה בן 27 ואני בת 26. הוא התחתן מאז, עובד בהייטק, גר ביפו עם נוף לים. אני מתקתקת באייפד, בדירה על בן יהודה ליד שולחן מאיקאה ומניקור מתוקתק. אם אני בת ה-16 הייתה מביטה בי עכשיו היא היתה מעיפה לי סטירה מצלצלת, הייתה מזכירה לי את תרבות הצריכה, הייתה אומרת שהלבוש שלי מיינסטרימי, שהתברגנתי, שאני תל אביבית מצויה ומשעממת, שהרצון של לביטחון ושגרה הוא טיפשי, מטמטם ומיותר. אם אני הייתי יכולה, הייתי מחטיפה לה בעיטה ישר לצלעות, חצופה קטנה, יש לה מושג כמה קשה זה להתקיים בעולם הזה? יש לה חופש לשמוע מוזיקה בקולי קולות, לעשות פירסינגים בכל מיני מקומות, להשתכר ולשכוח ערבים שלמים, להסתגר בחדר במשך ימים, בלי לדאוג לאוכל, שכר דירה, בגדים, בלי לנסות להיראות נורמלית, לשמור על קשר טוב עם משפחה, חברים, בלי להיות נחמדה לבעל הדירה כדי שיאריך חוזה, או להיות סלחנית כלפי נהג מונית שמקשקש על פוליטיקה.

הייצוג הסאות’פארקי שלי מתקופת התיכון- עוצב ובוצע על ידי דניאל ניר

ובעצם, למה כל האלימות הזו? אולי אני והיא פשוט צריכות לשבת מסביב למדורה ולשיר קומבייה. אולי אני אגש לעניין מנקודה הוליסטית ואקבל שהכל התפתחות, שאני צריכה לקבל אותה והיא אותי וכל השטויות האלה. כנראה שלא אעשה את זה היום, אני כבר די עצבנית.

4 Comments

  1. שקר החן והבל היופי
    July 3, 2012

    קודם כל, מזל טוב! יום הולדת זה יום הולדת וצריך לאחל איחולים :-)
    האמת שאני עברתי השנה יום הולדת 26 והרגשתי בדיכאון קיומי. דווקא אני לא מרגישה שהשאיפות שלי השתנו, אני די במקום שחשבתי שאהיה בגיל הזה, אבל אני מרגישה את שנות ה-20 חולפות על פני בייעף וזה די מייאש. אני לא רוצה להיות האישה הזאת בת ה-30..

    Reply
    • BeautyBitch
      July 4, 2012

      אני כל כך רחוקה מהמקום בו חשבתי שאהיה. אבל זה בסדר.. בזמן שאני כותבת לך אני מביטה בכלב ובחתול, בעציצים שהצלחתי לגדל והעצב נשכח קצת. תודה רבה על האיחולים, אני מקווה שאת יודעת שעכשיו שהצהרת שאת יותר צעירה ממני החוק מחייב שאשנא אותך. אבל, אני אשתדל להילחם בכך :)

      Reply
  2. sefi
    July 5, 2012

    חשבתי הרבה על מה לכתוב לך, אבל כבר כתבת את הכל.
    אנחנו תמיד אנשים שונים בנקודות זמן שונות בחיים ומהפעם היחידה שראיתי אותך,
    את מהממת.
    המון מזל טוב ואושר ותרגישי טוב.

    Reply
  3. אלטר אגו (בלוג איפור)
    July 7, 2012

    באיחור קל… מזל טוב :)
    יש בימי הולדת משהו מדכא, לפעמים זה מרגיש לי כמו קו סיום באיזה מרוץ לא ברור, כאילו שאנחנו צריכים להיות הכי מאושרים והכי מוצלחים עד גיל מסוים, אבל זה לא באמת עובד ככה. יש ימים טובים יותר, ימים טובים פחות. יש הצלחות ויש כשלונות.
    קל מאוד להיות אידיאליסט בגיל 16, כשלא צריך לשלם שכ”ד וכשלא מבינים באמת את העולם האמיתי. אני לא אומרת שצריך לוותר על כל החלומות שלנו, אבל כן צריך להכניס אותם לפרופורציות ולנסות לראות מה הדבר הקטן שאנחנו יכולים לעשות היום בשביל שיהיה קצת יותר טוב.

    אגב, אני לא חושבת שהיכולות המופלאות שלך הופכות אותך לפחות אישה. הן הופכות אותך לאישה מגניבה :)

    Reply

Leave a Reply to BeautyBitch

Cancel Reply